מדריך למשפחות

מה זה מעבר מגדרי?

התהליך שבו הילד מתחיל לחיות לפי המגדר שהוא מזדהה איתו נקרא מעבר מגדרי או התאמה מגדרית. המעבר יכול להתבצע על ידי שינוי בלשון פניה, שינוי שם או שינוי בלבוש ותסרוקת. מטרת שינויים אלה היא להתאים בין מה שהילד מרגיש לבין איך שהחברה מתייחסת אליו. שינויים אלה נחשבים כמעבר חברתי (social transition). סוג נוסף של מעבר, מעבר רפואי (medical transition), יכול לכלול טיפול הורמונלי או שינוי כירורגי בגוף. יש אנשים טרנסג׳נדרים שעוברים מעבר רפואי ואחרים שלא.

מכיוון שדרכו והנרטיב של כל אדם טרנסג'נדר שונים, חשוב לזכור שלכל אחת יש קצב ודרך משלה. הבינו שילדתכם תצטרך את המרחב הבטוח והזמן כדי לקבוע כיצד היא רוצה לחיות ולהביע את זהותה המגדרית. אין דרך אחת "נכונה" לעשות מעבר מגדרי. ההחלטה על מעבר, בכל צורה שהיא, היא אישית ומומלץ שתיעשה תוך כדי ליווי של אנשי מקצוע עם ניסיון ומומחיות בזהות מגדרית בקרב ילדים ונוער. הגישה המומלצת להורים היום היא גישה מאששת מגדר שמשמעותה מתן אהבה, תמיכה, תנאים ובטחון הדרושים לילדכם בקבלת ההחלטות הנכונות ביותר עבורו.

להרחבה:

• הרצאת TED על קבלת ילדים.ות טרנסים מפי מרצה שמטפל בילדים ובמשפחות
• מאמר מ-2022 על השפעות של טיפול הורמונלי בקרב נוער טרנס על הורדת שיעורי אובדנות
• מחקרים רבים על ההשפעה של מעבר מגדרי על בריאות הנפש (אוניברסיטת קורנל)
• מאמר על השפעה חיובית של מעבר מגדרי על ילדים טרנסג׳נדרים
• Sorbara JC, et al. (2020) Mental health and timing of gender-affirming care. Pediatrics 146(4)
• מחקר על השפעות חיוביות של מעבר חברתי על בריאות הנפש
• מחקר שבו השתתפו כ-40,000 נוער להט״ב - השפעה חיובית של שימוש בלשון פנייה (The Trevor Project)
• Russell ST, et al. (2018) Chosen Name Use Is Linked to Reduced Depressive Symptoms. Journal of Adolescent Health 63(4)

מה לגבי טיפולי המרה?

בעבר, פסיכולוגים ופסיכיאטרים האמינו שאם מישהו רוצה לחיות במגדר אחר, מדובר במחלת נפש וצריך להתאים את החוויה הפנימית של האדם לציפיות של הסביבה. היו אף שפיתחו טיפולים שאמורים "לתקן" את הזהות המגדרית של אנשים טרנסג׳נדרים. שיטות אלה נקראות טיפולי המרה. עוד סוג של טיפול מסוג זה הוא דחיית המעבר המגדרי. גישה זאת מונעת או דוחה את המעבר המגדרי עד שהילד מגיע לגיל מסוים, ללא קשר לחומרת הדיספוריה המגדרית שהילד חווה. המשותף לטיפולי המרה ודחיית המעבר המגדרי שהן רואות בחוויה המגדרית של הילד כלא לגיטימית או שגויה.

אף על פי שיש קלינאים אשר עדיין מבצעים טיפולים כאלה, אין ראיות מדעיות לכך שטיפולי המרה או דחיית המעבר המגדרי מפחיתים דיספוריה מגדרית או מצליחים למנוע מילדים להיות טרנסג'נדרים. ההיפך הוא הנכון. מחקרים מראים ומוכיחים שטיפולים אלה גורמים נזק מתמשך לילדים טרנסג׳נדרים. טיפולים אלה גם פוגעים במארג המשפחתי וגורמים לילדים להרגיש בושה במי שהם.

כיום בישראל ובעולם, קלינאים, רופאים ואנשי מקצוע דוגלים בגישה מאששת מגדר (gender affirmative approach) כלפי ילדים ונוער מגווני מגדר. פירוש גישה זו הוא מתן תוקף לחוויה של הילד ומתן אפשרות לילד לקבוע אילו צורות של ביטוי מגדרי מרגישות נכונות לו, בהתאם להמלצות של ארגונים מקצועיים בינלאומיים כגון האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים. חשוב לציין שבשנת 2014 טרנסג׳נדריות יצאה מה-DSM5 כהפרעה נפשית.

להרחבה:

• מאמר על פרקטיקה הכרתית בטיפול בקהילת הלהטב"ק
• מאמר של אוניברסיטת קורנל על ההשפעות הפסיכולוגיות של טיפולי המרה
• Sorbara JC, et al. (2020) Mental health and timing of gender-affirming care. Pediatrics 146(4)
• Ashley F (2019) Thinking an ethics of gender exploration. Clinical Child Psychology and Psychiatry 24(2)

שמעתי שיש טרנסג׳נדרים שמשנים את דעתם ומתחרטים. אולי עדיף לחכות?

יש מחקרים ועדויות שמעידים על כך שלא כל ילד מגוון מגדר יזדהה כטרנסג׳נדר בבגרותו. לכן יש החוששים שמעבר חברתי מוקדם עשוי להיות מיותר ואפילו מזיק. הם דוגלים בשיטת דחיית המעבר המגדרי עד לגיל ההתבגרות או עד לבגרות. כאשר ילדה סובלת מדיספוריה מגדרית, בחירה בגישה זאת מתעלמת מצרכיה בהווה. חוסר מתן מענה וטיפול בדיספוריה יכול לגרום לפגיעה בהתפתחותה ורווחתה של הילדה, ועלול להביא לדיכאון, חרדה, בעיות חברתיות, נשירה מבית הספר, פגיעה עצמית ואפילו אובדנות.

אלה הממליצים להמתין לעתיד מתייחסים לאפשרות ההיפותטית של חרטה על מעבר מגדרי בעתיד כתרחיש הגרוע ביותר, ומתעלמים מההשלכות השליליות המיידיות בהווה של חוסר מתן מענה לדיספוריה מגדרית. כמו ברוב תחומי הרפואה והחיים, אין מבחן המאפשר לחזות באופן מדויק מי יזדהה כטרנסג׳נדר גם בבגרותו. מומלץ לעבוד בשיתוף אנשי מקצוע המתמחים בילדים מגווני מגדר על מנת לבדוק אילו צעדים והתאמות נכונים לילד.

מחקרים מראים שאחוז החרטה של טרנסג'נדרים הוא נמוך מאוד (כ-1% מאלה שעושים מעבר מגדרי) ולא מצדיק דחיית מעבר עבור ילד הסובל מדיספוריה מגדרית. בנוסף, גם אם כן היתה חרטה, היא נבעה לרוב מחוסר התמיכה של הסביבה בתהליך המעבר המגדרי ולא כי האנשים הפסיקו להזדהות עם מגדר שונה ממה שיוחס להם בלידה. מחקר שנעשה לאחרונה על ילדים ונוער מצא שככל שהמעבר המגדרי התאפשר מוקדם יותר ובגיל צעיר יותר, כך הבריאות הנפשית של הילדים והנוער הייתה טובה יותר.

לסיכום, אתם יודעים ומרגישים אם הילדה או הילד שלכם חווה מצוקה. שיח פתוח ומכיל בשילוב עבודה מול אנשי מקצוע המתמחים בנושא מגדר, יכול לתרום משמעותית לרווחת הילדים של כולנו.

להרחבה:

• Ashley F (2020) A critical commentary on 'rapid-onset gender dysphoria'. The Sociological Review 68(4)
• Westwater JJ, et al. (2019) What about the family in youth gender diversity? International Journal of Transgenderism 20(4)
• Olson KR, et al. (2016) Mental Health of Transgender Children Who Are Supported in Their Identities. Pediatrics 137(3)
• Birkett M, et al. (2015) Does it get better? Journal of Adolescent Health 56(3)
• Singh AA, et al. (2014) "I am my own gender": Resilience strategies of trans youth. Journal of Counseling & Development 92(2)