
מדריך למשפחות
נקודות זיהוי והתמודדות: מה אנחנו יודעים על מה שעובר על הילדים שלנו
איך ילד כל כך צעיר יכול לדעת שהוא טרנסג'נדר?
כשאנחנו שואלים ״איך ילד כל כך צעיר יכול לדעת שהוא טרנסג'נדר?״ אנחנו שואלים שאלה רחבה יותר ״איך ילד כל כך צעיר יכול להיות בטוח במגדר שלו?״ התשובה זהה לשאלה "איך ילד שאינו טרנסג'נדר יכול להיות בטוח במגדר שלו?" בניגוד למשיכה או נטייה מינית, שבדרך כלל מתפתחת בגיל ההתבגרות, הזהות המגדרית שלנו מתחילה להתגבש בגיל צעיר מאוד. בדרך כלל, כששואלים ילדים קטנים אם הם בן או בת הם יודעים להגיד מי הם.
אתם זוכרים באיזה גיל הבנתם שאתם בן או בת? אולי אף פעם לא הייתה לכם סיבה לחשוב על זה, כי המין שיוחס לכם בלידה תואם את המגדר כפי שאתם חווים אותו. זה נכון עבור רוב האנשים. החוויה של ילדים טרנסג׳נדרים שונה לחלוטין. דמיינו לכם שבכל מקום שאתם הולכים, אנשים פונים אליכם כאילו אתם שייכים למין השני. זו חוויה מערערת וזאת החוויה שילדים טרנסג'נדרים חווים מגיל צעיר מאוד.
מעדויות של טרנסג׳נדרים בוגרים עולה שהם פיתחו מודעות לגיוון המגדרי שלהם במגוון רחב של גילאים. חלקם מודעים בגיל מאוד צעיר וחלק בגילאים בוגרים יותר. לפעמים לנו ההורים השינוי נראה חדש או פתאומי, נדמה שזה "בא משום מקום״. אך לרוב, אלו תחושות שהם מרגישים הרבה לפני שהם מספרים לנו. לא תמיד הם יידעו להסביר לנו את התחושה שלהם במילים. לעיתים ילדים חוששים מלשתף את הסביבה ואף מנסים להדחיק את החוויה גם בפני עצמם. לכן עלול להיות פער של שנים בין ההבנה העצמית ובין השיתוף.
להרחבה:
האם ייתכן שזה רק בלבול וזה יעבור?
רוב הילדים מתנסים במגוון חוויות מגדריות באמצעות משחק, ביגוד וצעצועים. אצל רוב הילדים זה חולף והם מרגישים בנוח במגדר אשר יוחס להם בלידה. כשהילד מתעקש שהוא במגדר הלא נכון, עקבי בזהות המגדרית שלו במצבים שונים ובסביבות שונות ומתמיד בזהות המגדרית לאורך זמן, יתכן שמדובר במשהו שהוא יותר מבלבול שיחלוף.
כאשר הילד חווה דיספוריה מגדרית, כלומר מצוקה נפשית כתוצאה מחוסר התאמה בין הציפיות למגדר שיוחס בלידה לחוויה המגדרית האישית, יש סיבה מוצדקת להתייחס ברצינות לאפשרות של מעבר מגדרי בליווי של אנשי מקצוע המתמחים בתחום.
מהי דיספוריה מגדרית ואיך היא מאובחנת?
דיספוריה מגדרית היא מצוקה נפשית הנובעת מחוויה של קונפליקט בין הציפיות המגדריות מהמין שיוחס בלידה (זכר או נקבה) לבין המגדר אליו הילדה מרגישה שייכת. אלו הקריטריונים של מדריך האבחונים הפסיכולוגי לאבחון דיספוריה מגדרית: א. תחושת חוסר התאמה בין היחוס המגדרי שניתן על ידי החברה ובין החוויה או המצג המגדרי של הילדה שנמשכת לפחות שישה חודשים. ב. מצוקה נפשית ניכרת אשר נובעת מחוסר ההתאמה בין חוויית המגדר של הילדה לבין הציפיות מהמגדר המיוחס לה על ידי הסביבה.
אבחנת דיספוריה מגדרית נחוצה על מנת לקבל טיפול רפואי. לא כל ילד טרנסג׳נדר ירגיש בהכרח מצוקה נפשית או יחווה קשיים רגשיים. סביבה תומכת ומאששת מפחיתה את המצוקה באופן משמעותי. אנו מאמינות שככל שהמשפחות, בתי הספר, מוסדות רפואיים, משרדי ממשלה והחברה בכלל יכירו בזהות המגדרית של ילדים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר, כך הם יסבלו פחות. עם זאת, חלקם יעברו טיפולים רפואיים וקוסמטיים על מנת להפחית את הדיספוריה המגדרית ולהתאים את הגוף שלהם לזהות המגדרית.
קיימות טענות לכאורה על תופעה בשם ״דיספוריה מגדרית מאוחרת״ או ״דיספוריה מגדרית מהירה״ (Rapid Onset Gender Dysphoria). מונח זה לא קיים ב-DSM5 והוא אינו מבוסס מדעית. הוא משמש לרוב כדי לעשות דה-לגיטימציה לנוער טרנסג׳נדר. חשוב לזכור שדיספוריה מתגברת במקרים רבים עם השינויים החלים בגוף בגיל ההתבגרות. אין דרך אחת ״נכונה״ להיות טרנס. מה שחשוב לנו כהורים זה להיות קשובים לחוויה של הילדה ולהאמין לה. ניתן לקרוא את עמדת הארגון הבינלאומי לרפואה טרנסג׳נדרית בנושא.
מומלץ לעבוד בשיתוף איש בריאות הנפש המתמחה בילדים מגווני מגדר על מנת לבדוק האם הילד שלך חווה דיספוריה מגדרית. רשימת אנשי בריאות הנפש מומלצים ניתן למצוא כאן.
להרחבה:
ברגע שהבנתי שהמראה החיצוני שלהם הוא רק "תפאורה" על הנשמה שלהם, שבעצם תמיד הייתה אותו דבר, יש בי הרבה פחות געגוע ועיסוק בילדה שהייתה

