המדריך להורה המתחיל
נכנסתם לעולם חדש שאתם לא מכירים?
כתבנו לכם מדריך מרוכז של המידע שחשוב שתכירו
ברוכים הבאים לעולמינו
קודם כל ולפני הכל - אפשר להתחיל לנשום. מעכשיו אתן לא לבד, אנחנו איתכן
שלום וטוב שבאת,
אם הגעת לכאן, כנראה שיש לך רצון וצורך באינפורמציה, בנושא ילדים וילדות טרנסג'נדרים ומגווני מגדר.
אנחנו "ברית הלביאות" כאן עבורך, כדי לשתף במידע שצברנו מהניסיון האישי של כל אחת ואחד מאתנו.
כשגילינו שהילדים שלנו טרנסג'נדרים, החיים שהכרנו שינו את מסלולם. לחלקנו היו מחשבות של בלבול וחשש ממה שצפוי לנו. לחלקינו היה קשה להבין מה עובר על הילדים שלנו. היו לנו הרבה שאלות. מה זה אומר שהם מרגישים שהם לא בגוף/ מגדר הנכון? איך נספר לסביבה – קרובה ורחוקה כאחד? איך נתרגל לשם חדש ולפנייה מגדרית חדשה? איך נדע מה צריך לעשות? איך נצליח להתמודד מול הרשויות והחברה?
לאחר כל מה שעברנו ועדיין עוברות, אנחנו שמחות להיות פה עבורך.
לא צריך להתמודד לבד
אנחנו כתף זו לזו, גב לילדנו וגשר לעולם
פרק א'
מקום טוב להתחיל בו
מין, מגדר, זהות ומושגים חשובים שכדאי להכיר
מין התינוק נקבע לפי איבר המין שלו, כשהוא נולד. המונח מין ביולוגי מתייחס למאפיינים הביולוגיים של נקבה וזכר כגון כרומוזומים, הורמונים, אברי מין פנימיים ואברי מין חיצוניים. המין הביולוגי נרשם בסעיף המין בתעודת הלידה.
בתרבות שלנו מייחסים לבעלי מין זכר תכונות מסוימות, ולבעלי מין נקבה תכונות אחרות. המונח מגדר מתייחס למשמעות התרבותית של להיות בת/אשה או בן/גבר מבחינת אופן ההתנהגות, נראות, תפקידים בחברה, ומאפייני אישיות.
כולנו מביעים את המגדר שלנו במגוון דרכים כמו בגדים, תסרוקות, התנהגויות, תפקידים, כינויי גוף וגינונים. זה המצג המגדרי שלנו. בכל חברה, מצגים מגדריים מסוימים נחשבים ״נשיים״ ואחרים נחשבים ל״גבריים.״ מצגים אלו הם תלויי תרבות ותקופה.
החברה דורשת שנתאים את המצג המגדרי שלנו למין שיוחס בלידה. מי שסומן כזכר מצופה לגדול להיות גברי ולהזדהה כגבר ומי שסומנה כנקבה מצופה לגדול להיות נשית ולהזדהות כאישה. יש אנשים שלא עונים על הציפיות האלה, ועליהם מופעל לחץ חברתי רב להתאים את עצמם לציפיות מגדריות.
"הזהות המגדרית״ היא התחושה הפנימית של האדם לגבי מגדרו.
סיסג׳נדרים הם אנשים שהזהות המגדרית שלהם תואמת את הציפיות מהמין שיוחס להם בלידה. הם מהווים את רב האוכלוסיה.
טרנסג׳נדרים הם אנשים שהזהות המגדרית לא תואמת את הציפיות מהמין שיוחס להם בלידה. הם חלק קטן מהאוכלוסיה (שכיחות יחסית של 0.6-3% מהאוכלוסיה).
מחקרים מראים שזהות מגדרית אינה שחור ולבן. הזהות המגדרית של כולנו נמצאת במקום שהוא בין זהות נשית מוחלטת לזהות גברית מוחלטת. תפיסת הקשת המגדרית רואה את המגדר כקשת רחבה של אפשרויות, הכוללת את האפשרות להיות באמצע, גם וגם או לא ולא או כזהות משתנה ולא קבועה.
להרחבה על מין מגדר וזהות מגדרית
ילדים מגווני מגדר הם ילדים שהמצג המגדרי, ההעדפות שלהם ו/או הזהות המגדרית שלהם אינם תואמים את הציפיות של החברה על פי המין אשר יוחס להם בלידה.
טרנסג׳נדר (או בקיצור טרנס) הוא מושג המתאר מי שמרגישה אי הלימה בין הזהות המגדרית שלה לבין הציפיות מהמין שיוחס לה בלידה. חלק מהאנשים הטרנסג׳נדרים מרגישים שהם שייכים למגדר השני וחלקם מרגישים באמצע, כמו שני המגדרים ביחד או חסרי מגדר. אנו מתייחסים לאנשים טרנסג'נדרים לפי האופן בו הם מגדירים את עצמם.
ילד טרנסג'נדר (Female to Male, FTM) הוא מי שנולד כנקבה ומזדהה כבן.
ילדה טרנסג'נדרית – (Male to Female, MTF) היא מי שנולדה בגוף זכרי ומזדהה כבת.
לא כל הילדים מגווני המגדר הם טרנסג'נדרים. ישנם ילדים שההתנהגות או ההעדפה המגדרית שלהם שונות מהצפוי על פי הנורמה התרבותית בסביבה שלהם. לדוגמא, ילדה שמשחקת כדורגל. ילדים אלה אינם בהכרח מזדהים עם מגדר אחר ולכן אינם בהכרח טרנסג׳נדרים.
להרחבה על מה המשמעות של ילד טרנסג'נדר או מגוון מגדר:
נהוג לחשוב שמי שבן הוא לא בת ומי שבת אינה בן, כלומר שמגדר מתחלק לשתי קטגוריות נפרדות. תפיסת הקשת המגדרית רואה מגדר כקשת רחבה של אפשרויות. אנשים אבינאריים הם מי שזהותם המגדרית אינה בן או בת באופן מובהק. זהויות אבינאריות יכולות לכלול אנשים שמזדהים עם שני המגדרים ביחד (ביג'נדר), או שזהותם היא שילוב של בת או בן (ג'נדרקוויר) או אף אחד מאלה (אג׳נדר), ויש מי שזהותו המגדרית נזילה, כלומר נעה ומשתנה על פני הקשת המגדרי (ג'נדרפלואיד).
בעוד שיש אבינאריים המזדהים כטרנסג'נדרים, לא כל הילדים האבינאריים מאמצים את הזהות הזאת.
להרחבה על מה המשמעות של אבינרי או ג׳נדרקוויר?
נטיה מינית או העדפה מינית היא מונח המתייחס למי האדם נמשך מינית ורומנטית.
נטיה מינית עשויה להיות:
– הטרוסקסואלית – משיכה לבני/בנות המין שני
– הומוסקסואלית – משיכה לבני/בנות אותו המין
– ביסקסואלית – משיכה הן אל בני/בנות אותו המין והן אל בני/בנות המין השני
– פאנסקסואלית – המשיכה המינית והרומנטית אינה תלויה בזהות המגדרית או המין של האדם השני
לעומת הנטיה המינית/רומנטית, המתקשרת למשיכה מינית, הזהות המגדרית מתייחסת לתחושה האישית שלנו והתפיסה כלפי עצמנו והיכן אנו מגדירים את עצמנו על הקשת המגדרית. בדיוק כמו אנשים סיסג'נדרים, גם טרנסג׳נדרים יכולים להמשך לכל מין ומגדר.
בשורה התחתונה – נטיה מינית מתייחסת למשיכה לאדם אחר, זהות מגדרית היא עניין פנימי בינינו לבין עצמנו.
גיוון מגדרי ואנשים טרנסג'נדרים קיימים מאז ומעולם. הם מופיעים בספרות, באומנות, בשירה ובתיעודים היסטוריים. לא מדובר בתופעה חדשה או טרנד. חלק מהתרבויות בעולם לדוגמא הודו, אינדונזיה, סמואה ועוד, מכירות בגיוון מגדרי ובחצייה מגדרית כחלק בלתי נפרד מהמגוון האנושי הקיים.
בעבר גיוון מגדרי היה טאבו (איסור) חברתי ולכן אנשים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר לא הביעו את הזהות המגדרית שלהם בציבור או נדחקו לשולי החברה. זה אפילו היה נחשב בתקופות מסוימות להפרעה נפשית. לכן נדמה היה שאין אנשים טרנסג׳נדרים, כאילו שזה לא קיים.
כיום עולם הרפואה, המשפט, בריאות הנפש ומדעי החברה יודעים לומר בוודאות כי לא מדובר בהפרעה נפשית אלא בחלק מהמגוון האנושי. ביטוי לכך הוא שמדינות רבות מכירות בזכות של אנשים לקבוע את המגדר שלהם ומאפשרות להם גם לעבור תהליכי התאמה באופן חוקי.
למרות שקשה לקבל נתונים מדוייקים, ההערכה היא שאנשים טרנסג'נדרים מהווים בין 0.6% ל-3% מהאוכלוסייה.
ילדים היום גדלים בחברה עם הרבה יותר פתיחות לגיוון מגדרי המאפשרת להם לחקור את הזהות המגדרית שלהם. יש הרבה יותר מידע נגיש על גיוון מגדרי, דמויות טרנסג׳נדריות ידועות, ומגוון מענים בטוחים ונגישים למי שמבקש לבצע מעבר מגדרי.
למרות זאת, החיים כאדם טרנסג׳נדר או מגוון מגדר אינם פשוטים. ילדה ששוקלת מעבר מגדרי בגלל שהיא מושפע מהסביבה, תגלה אתגרים רבים בחיים כטרנסג׳נדר. עדיין יש הרבה סטיגמות, אפלייה ומחסומים. אם ילדכם דבקים ומתמידים ברצון לעשות מעבר מגדרי למרות הקשיים, רצוי לקחת בחשבון שיתכן והם לא רק מגיבים לטרנד.
להרחבה על שכיחות של טרנסג'נדרים:
פרק ב'
נקודות זיהוי והתמודדות
מה אנחנו יודעים על מה שעובר על הילדים שלנו
כשאנחנו שואלים ״איך ילד כל כך צעיר יכול לדעת שהוא טרנסג'נדר?״ אנחנו שואלים שאלה רחבה יותר ״איך ילד כל כך צעיר יכול להיות בטוח במגדר שלו?״ התשובה זהה לשאלה "איך ילד שאינו טרנסג'נדר יכול להיות בטוח במגדר שלו?"
בניגוד למשיכה או נטייה מינית, שבדרך כלל מתפתחת בגיל ההתבגרות, הזהות המגדרית שלנו מתחילה להתגבש בגיל צעיר מאוד. בדרך כלל, כששואלים ילדים קטנים אם הם בן או בת הם יודעים להגיד מי הם.
אתם זוכרים באיזה גיל הבנתם שאתם בן או בת? אולי אף פעם לא הייתה לכם סיבה לחשוב על זה, כי המין שיוחס לכם בלידה תואם את המגדר כפי שאתם חווים אותו. זה נכון עבור רוב האנשים. החוויה של ילדים טרנסג׳נדרים שונה לחלוטין. דמיינו לכם שבכל מקום שאתם הולכים, אנשים פונים אליכם כאילו אתם שייכים למין השני. זו חוויה מערערת וזאת החוויה שילדים טרנסג'נדרים חווים מגיל צעיר מאוד.
מעדויות של טרנסג׳נדרים בוגרים עולה שהם פיתחו מודעות לגיוון המגדרי שלהם במגוון רחב של גילאים. חלקם מודעים בגיל מאוד צעיר וחלק בגילאים בוגרים יותר. לפעמים לנו ההורים השינוי נראה חדש או פתאומי, נדמה שזה "בא משום מקום״. אך לרוב, אלו תחושות שהם מרגישים הרבה לפני שהם מספרים לנו. לא תמיד הם יידעו להסביר לנו את התחושה שלהם במילים. לעיתים ילדים חוששים מלשתף את הסביבה ואף מנסים להדחיק את החוויה גם בפני עצמם. לכן עלול להיות פער של שנים בין ההבנה העצמית ובין השיתוף.
להרחבה על איך ילד כל כך צעיר יכול לדעת שהוא טרנסג'נדר:
״כשמין ומגדר מתנגשים״ תרגום לעברית של מאמר של החוקרת האמריקאית זוכת פרסים כריסטינה ר׳ אולסון
רוב הילדים מתנסים במגוון חוויות מגדריות באמצעות משחק, ביגוד וצעצועים. אצל רוב הילדים זה חולף והם מרגישים בנוח במגדר אשר יוחס להם בלידה. כשהילד מתעקש שהוא במגדר הלא נכון, עקבי בזהות המגדרית שלו במצבים שונים ובסביבות שונות ומתמיד בזהות המגדרית לאורך זמן, יתכן שמדובר במשהו שהוא יותר מבלבול שיחלוף.
כאשר הילד חווה דיספוריה מגדרית, כלומר מצוקה נפשית כתוצאה מחוסר התאמה בין הציפיות למגדר שיוחס בלידה לחוויה המגדרית האישית, יש סיבה מוצדקת להתייחס ברצינות לאפשרות של מעבר מגדרי בליווי של אנשי מקצוע המתמחים בתחום.
דיספוריה מגדרית היא מצוקה נפשית הנובעת מחוויה של קונפליקט בין הציפיות המגדריות מהמין שיוחס בלידה (זכר או נקבה) לבין המגדר אליו הילדה מרגישה שייכת.
אלו הקריטריונים של מדריך האבחונים הפסיכולוגי לאבחון דיספוריה מגדרית:
א. תחושת חוסר התאמה בין היחוס המגדרי שניתן על ידי החברה ובין החוויה או המצג המגדרי של הילדה שנמשכת לפחות שישה חודשים.
ב. מצוקה נפשית ניכרת אשר נובעת מחוסר ההתאמה בין חוויית המגדר של הילדה לבין הציפיות מהמגדר המיוחס לה על ידי הסביבה.
אבחנת דיספוריה מגדרית נחוצה על מנת לקבל טיפול רפואי.
לא כל ילד טרנסג׳נדר ירגיש בהכרח מצוקה נפשית או יחווה קשיים רגשיים. סביבה תומכת ומאששת מפחיתה את המצוקה באופן משמעותי. אנו מאמינות שככל שהמשפחות, בתי הספר, מוסדות רפואיים, משרדי ממשלה והחברה בכלל יכירו בזהות המגדרית של ילדים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר, כך הם יסבלו פחות. עם זאת, חלקם יעברו טיפולים רפואיים וקוסמטיים על מנת להפחית את הדיספוריה המגדרית ולהתאים את הגוף שלהם לזהות המגדרית.
קיימות טענות לכאורה על תופעה בשם ״דיספוריה מגדרית מאוחרת״ או ״דיספוריה מגדרית מהירה״ באנגלית (Rapid Onset Gender Dysphoria). מונח זה לא קיים בDSM5 והוא אינו מבוסס מדעית. הוא משמש לרוב כדי לעשות דה-לגיטימציה לנוער טרנסג׳נדר. טיעון זה מבוסס על חוויות של הורים שהרגישו שהדיספוריה של הילדים שלהם ״הגיעה משום מקום.״ הוא אינו מבוסס על החוויה של הילדים. חשוב לזכור שדיספוריה מתגברת במקרים רבים עם השינויים החלים בגוף בגיל ההתבגרות. לדוגמא, מי שיכל להיות ״טום בוי״ בילדות ללא קשיים, עלול להרגיש מצוקה כאשר הוא מפתח חזה נשי. זה לא אומר שהזהות המגדרית שלו ״באה משום מקום,״ אלא שהקונפליקט בין הזהות המגדרית לבין הנראות החיצונית ו/או היחס מהחברה, מתגבר בעקבות השינויים של גיל ההתבגרות. אין דרך אחת ״נכונה״ להיות טרנס. כל נער ונערה חווים חוויה אחרת. מה שחשוב לנו כהורים זה להיות קשובים לחוויה של הילדה ולהאמין לה. ניתן לקרוא את עמדת הארגון הבינלאומי לרפואה טרנסג׳נדרית בנושא כאן.
מומלץ לעבוד בשיתוף איש בריאות הנפש המתמחה בילדים מגווני מגדר על מנת לבדוק האם הילד שלך חווה דיספוריה מגדרית. רשימת אנשי בריאות הנפש מומלצים ניתן למצוא כאן.
להרחבה על מהי דיספוריה מגדרית וכיצד היא מאובחנת:
סקירה והנחיות של ה American Academy of Pediatrics לגבי טיפול רפואי בילדים ונוער טרנסג׳נדר
"ברגע שהבנתי שהמראה החיצוני שלהם הוא רק "תפאורה" על הנשמה שלהם, שבעצם תמיד הייתה אותו דבר, יש בי הרבה פחות געגוע ועיסוק בילדה שהייתה"
פרק ג'
החלטות ומשמעויות
תהליך היציאה מהארון והתאמה מגדרית
התהליך שבו הילד מתחיל לחיות לפי המגדר שהוא מזדהה איתו נקרא מעבר מגדרי או התאמה מגדרית. המעבר יכול להתבצע על ידי שינוי בלשון פניה, שינוי שם או שינוי בלבוש ותסרוקת. מטרת שינויים אלה היא להתאים בין מה שהילד מרגיש לבין איך שהחברה מתייחסת אליו. שינויים אלה נחשבים כמעבר חברתי (social transition). סוג נוסף של מעבר, מעבר רפואי (medical transition), יכול לכלול טיפול הורמונלי או שינוי כירורגי בגוף. יש אנשים טרנסג׳נדרים שעוברים מעבר רפואי ואחרים שלא.
מכיוון שדרכו והנרטיב של כל אדם טרנסג'נדר שונים, חשוב לזכור שלכל אחת יש קצב ודרך משלה, לכן הבינו שילדתכם תצטרך את המרחב הבטוח והזמן כדי לקבוע כיצד היא רוצה לחיות ולהביע את זהותה המגדרית. אין דרך אחת "נכונה" לעשות מעבר מגדרי. ההחלטה על מעבר, בכל צורה שהיא, היא אישית ואינדיבידואלית ומומלץ שתיעשה תוך כדי ליווי של אנשי מקצוע עם ניסיון ומומחיות בזהות מגדרית בקרב ילדים ונוער. הגישה המומלצת להורים היום היא גישה מאששת מגדר שמשמעותה מתן אהבה, תמיכה, תנאים ובטחון הדרושים לילדכם בקבלת ההחלטות הנכונות ביותר עבורו.
להרחבה על מה זה מעבר מגדרי:
הרצאת טד על קבלת ילדים.ות טרנסים מפי מרצה שמטפל בילדים ובמשפחות
מחקרים שמראים שמעבר מגדרי משפר את איכות החיים של אנשים טרנסג׳נדרים:
מאמר חדש מ2022 על השפעות של טיפול הורמונלי בקרב נוער טרנס על הורדת שיעורי אובדנות.
באתר זה תמצאו מחקרים רבים על ההשפעה של מעבר מגדרי על בריאות הנפש של אנשים טרנסג׳נדרים.
מאמר על השפעה חיובית של מעבר מגדרי על ילדים טרנסג׳נדרים
מחקר על השפעות חיוביות של מעבר חברתי על בריאות הנפש
מחקר שבו השתתפו כ40,000 נוער להט״ב מצא השפעה חיובית על בריאות הנפש של שימוש בלשון פניה (כולל ירידה ב50% בנסיונות התאבדות)
מחקר המראה כי עבור בני נוער טרנסג'נדרים שבוחרים שם שונה מזה שניתן בלידתם, השימוש בשם הנבחר שלהם מפחית בעיות נפשיות כגון דיכאון ואובדנות
בעבר, פסיכולוגים ופסיכיאטרים האמינו שאם מישהו רוצה לחיות במגדר אחר, מדובר במחלת נפש וצריך להתאים את החוויה הפנימית של האדם לציפיות של הסביבה. היו אף שפיתחו טיפולים שאמורים "לתקן" את הזהות המגדרית של אנשים טרנסג׳נדרים. שיטות אלה נקראות טיפולי המרה. עוד סוג של טיפול מסוג זה הוא דחיית המעבר המגדרי. גישה זאת מונעת או דוחה את המעבר המגדרי עד שהילד מגיע לגיל מסוים (למשל, גיל ההתבגרות או גיל 18), ללא קשר לחומרת הדיספוריה המגדרית שהילד חווה. המשותף לטיפולי המרה ודחיית המעבר המגדרי שהן רואות בחוויה המגדרית של הילד כלא לגיטימית או שגויה.
אף על פי שיש קלינאים אשר עדיין מבצעים טיפולים כאלה, אין ראיות מדעיות לכך שטיפולי המרה או דחיית המעבר המגדרי מפחיתים דיספוריה מגדרית או מצליחים למנוע מילדים להיות טרנסג'נדרים. ההיפך הוא הנכון. מחקרים מראים ומוכיחים שטיפולים אלה גורמים נזק מתמשך לילדים טרנסג׳נדרים. טיפולים אלה גם פוגעים במארג המשפחתי וגורמים לילדים להרגיש בושה במי שהם.
כיום בישראל ובעולם, קלינאים, רופאים ואנשי מקצוע דוגלים בגישה מאששת מגדר (gender affirmative approach) כלפי ילדים ונוער מגווני מגדר. פירוש גישה זו הוא מתן תוקף לחוויה של הילד ומתן אפשרות לילד לקבוע אילו צורות של ביטוי מגדרי מרגישות נכונות לו. זאת בהתאם להמלצות של ארגונים מקצועיים בינלאומיים בנושא, כגון האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים. חשוב לציין שבשנת 2014 טרנסג׳נדיות יצאה מה-DSM5 כהפרעה נפשית.
להרחבה על טיפולי המרה:
מאמר על פרקטיקה הכרתית בטיפול בקהילת הלהטב"ק
מאמר של אוניברסיטת קורנל על ההשפעות הפסיכולוגיות של טיפולי המרה
מחקרים אשר מראים שדחיית מעבר מגדרי עלול לגרום להחמרת בעיות נפשיות
יש מחקרים ועדויות שמעידים על כך שלא כל ילד מגוון מגדר יזדהה כטרנסג׳נדר בבגרותו. לכן יש החוששים שמעבר חברתי מוקדם עשוי להיות מיותר ואפילו מזיק. הם דוגלים בשיטת דחיית המעבר המגדרי עד לגיל ההתבגרות או עד לבגרות.
כאשר ילדה סובלת מדיספוריה מגדרית, בחירה בגישה זאת מתעלמת מצרכיה בהווה. חוסר מתן מענה וטיפול בדיספוריה יכול לגרום לפגיעה בהתפתחותה ורווחתה של הילדה. בנוסף, חוסר מענה לדיספוריה עלול להביא לדיכאון, חרדה, בעיות חברתיות, נשירה מבית הספר, פגיעה עצמית ואפילו אובדנות.
אם הילדה שלכם חווה דיספוריה מגדרית ומגלה סימני מצוקה, היא זקוקים לתמיכה וקבלה כאן ועכשיו ובעיקר, לקשב רב לצרכים הנוכחיים שלהם. אלה הממליצים להמתין לעתיד מתייחסים לאפשרות ההיפותטית של חרטה על מעבר מגדרי בעתיד כתרחיש הגרוע ביותר, ומתעלמים מההשלכות השליליות המיידיות בהווה של חוסר מתן מענה לדיספוריה מגדרית. הם מתרכזים באפשרות שהילד אינו טרנסג'נדר ומתעלמים מהאפשרות שהילד הינו טרנסג'נדר.
כמו ברוב תחומי הרפואה והחיים, אין מבחן המאפשר לחזות באופן מדוייק מי יזדהה כטרנסג׳נדר גם בבגרותו. מומלץ לעבוד בשיתוף אנשי מקצוע המתמחים בילדים מגווני מגדר על מנת לבדוק אילו צעדים והתאמות נכונים לילד. יש להתחשב בסימנים, בצרכים ובחוויות של הילד וקצב ההתפתחות המינית שלו. גישה מאששת מגדר לוקחת בחשבון מגוון רחב של גורמים כדי לקבוע את הקצב ואופן המעבר המגדרי.
מחקרים מראים שאחוז החרטה של טרנסג'נדרים הוא נמוך מאוד (1% מאלה שעושים מעבר מגדרי) ולא מצדיק דחיית מעבר עבור ילד הסובל מדיספוריה מגדרית. בנוסף, מראים המחקרים כי גם אם כן היתה חרטה, היא נבעה לרוב מחוסר התמיכה של הסביבה בתהליך המעבר המגדרי ולא כי האנשים הפסיקו להזדהות עם מגדר שונה ממה שיוחס להם בלידה. מחקר שנעשה לאחרונה על ילדים ונוער מצא שככל שהמעבר המגדרי התאפשר מוקדם יותר ובגיל צעיר יותר, כך הבריאות הנפשית של הילדים והנוער הייתה טובה יותר.
לסיכום, אתם יודעים ומרגישים אם הילדה או הילד שלכם חווה מצוקה. שיח פתוח ומכיל בשילוב עבודה מול אנשי מקצוע המתמחים בנושא מגדר, יכול לתרום משמעותית לרווחת הילדים של כולנו.
להרחבה על חרטה על מעבר מגדרי:
מאמר אשר מעביר ביקורת על המושג ״דיספוריה מגדרית מהירה״
מחקרים אשר מראים שדחיית מעבר מגדרי עלול לגרום להחמרת בעיות נפשיות
להרחבה על השפעות חיוביות של תמיכה הורית בילדים ונוער טרנס:
אתר אשר אסף מחקרים על ההשפעה של תמיכה משפחתית על בריאות הנפש של נוער להט״ב
סקירה מקיפה של ספרות אשר מראה שתמיכה הורית משפרת את איכות החיים ובריאות של ילדים והוער טרנסג׳נדר
מחקר פורץ דרך אשר מראה שתמיכה הורית משפרת משמעותית את מצבם הנפשי של ילדים ונוער טרנסג׳נדר
מחקר אשר מראה שמשפחה תומכת, קהילה תומכת ומערכת חינוך תומכת מגבירים את החוסן של נוער טרנס והיכולת שלהם להתמודד עם קשיים ומצבי לחץ
פרק ד'
איפה זה פוגש אותנו
הורות לילדים ונוער טרנסג'נדרים
חוקרים עדיין לא מצאו תשובה לשאלה ״למה ילדים מסוימים הם טרנסג׳נדרים או מגווני מגדר וילדים אחרים לא?״ ילדים מגווני מגדר וטרנסג׳נדרים לרוב חונכו וגודלו בהתאם לציפיות הרווחות בחברה.
הורים רבים תופסים את החינוך המגדרי של הילד כחלק מתפקידם ועל כן עלולים לשאול אם הם גרמו לילד שלהם להיות טרנסג׳נדר. התשובה היא שלא. זהותו המגדרית של הילד מתעצבת כתוצאה ממכלול רב של גורמים.
עדות לכך שסגנון ההורות או התנהגות עם הילדים שלנו לא משפיעה על המגדר היא דרך חוויותיהם של ילדים שנולדו במצב בו מינם הביולוגי אינו זכרי או נקבי באופן מובהק (אינטרסקס או התמיינות מינית אחרת) והוריהם בחרו עבורם בזמן הלידה את המגדר. ילדים אלו עברו ניתוחים וגידלו אותם בהתאם למגדר שנבחר על ידי הוריהם. כאשר התבגרו, חלקם חוו דיספוריה מגדרית והזדהו עם המגדר השני.
לצד כל ההשפעה שיש לנו על הילדים שלנו, על רווחתם והחינוך שלהם, הורה לא יכול ״להפוך״ את הילד שלו לטרנסג׳נדר, בדיוק באותה המידה שהורה לא יכול "להפוך״ או "להמיר״ את הילד שלו להיות סיסג'נדר.
ילדים טרנסג׳נדרים ומגווני מגדר מהווים חלק מהמגוון האנושי והטבעי. שיח על אשמה או ״מה גרם״, מניח שמשהו לא בסדר בגיוון מגדרי. מהניסיון של אנשי טיפול המתמחים בעולם הגיוון המגדרי ומניסיוננו האישי, הדבר הנכון ביותר עבור הילדים שלנו הוא ללמוד להכיל את העובדה שהם מגווני מגדר ולהתרכז בעתיד וברווחתם. לכם ההורים יש תפקיד מאוד חשוב בחוויה של הילדים שלכם ובעתידם.
להרחבה על מה גורם לילד להיות טרנסג׳נדר:
מאמר סוקר את החיפוש אחר התשובה לשאלה מה הסיבה שילדים מגדירים עצמם כטרנסג׳נדרים ומציג את הבעייתיות הכרוכה במחקר כזה
ילדים רבים עושים כל מיני דברים מחוץ לנורמות המגדריות. בנות ישחקו עם משאיות, בנים ישחקו עם בובות, בנות ישנאו ללבוש שמלות ובנים יתעקשו ללבוש אותן. התנהגות זו לא בהכרח מעידה על כך שהילד טרנסג'נדר. עם זאת, יש לעיתים התנהגויות שעשויות להצביע על תחושות הילד בנוגע למגדרו.
מניסיון מצטבר של מומחים בתחום וגם מהחוויה האישית שלנו כהורים, אספנו סימנים אפשריים שיכולים להצביע על ילד טרנסג'נדר או מגוון מגדר:
משחקים ופעילויות – רצון להשתתף בפעילויות הקשורות בדרך כלל למין השני.
שיער– הבעת מצוקה מתספורת המאפיינת את המגדר והתעקשות על תסרוקת ותספורת אופיינית יותר למגדר אחר.
בגדים – בחירת ביגוד המזוהה עם המגדר השני או בגדים לא ממוגדרים. העדפת בגדים אשר מטשטשים את הגוף והשיער.
שם – לא אוהבים את שמם. חוסר חיבור לשם שלהם ובקשות מאחרים לפנות בשם אחר (במיוחד כזה שבמגדר האחר).
תפיסה עצמית – התייחסות לעצמם כאל מגדר אחר. הצהרות מילוליות כגון "אני בת״ או ״אני לא בן״ או הבעת רצון להיות במגדר אחר.
העדפה בשירותים – הימנעות משימוש במתקנים מופרדים מגדרית כמו שירותים ציבוריים המנוגדים למין הביולוגי ו/או רצון להשתמש במתקנים של המגדר איתו הם מזדהים.
לשון פנייה – הם מדברים על עצמם בלשון המגדר האחר, או בשפה ניטרלית (לשון רבים, או בשפה אנגלית).
חוסר שביעות רצון מגופם – רבים מאיתנו לא מרגישים לגמרי נוח עם הגוף שלנו. אך רתיעה עזה וקיצונית ממאפייני המין בגוף, מאיברי המין או מהשינויים הצפויים בגיל ההתבגרות עלולים להצביע על דיספוריה מגדרית.
הימנעות מחשיפת הגוף – הימנעות ממצבי חשיפת הגוף במקלחת או במקומות ציבוריים. סירוב ללכת לים ובריכה וללבוש בגד ים. הימנעות מלהתקלח.
מצוקה, דיכאון ו/או מחשבות אובדניות – לצערנו, עצב, עצבנות, חרדה, דיכאון ומחשבות אובדניות קיימים לעיתים קרובות בקרב ילדים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר. אם מזהים סימני דיכאון, או שהילדים מבטאים נוכחות של מחשבות אובדניות, חשוב לפנות לעזרה מקצועית כגון קו הקשב של האגודה למען הלהט״ב.
התנהגויות מסוכנות – התנהגויות אשר מסכנות את שלומם של הילדים כגון הסתגרות, הימנעות מללכת לבית ספר, הפרעות אכילה, פגיעה עצמית, שימוש באלכוהול וסמים הן סימן למצוקה.
אם הילדה או הילד שלי חווים סימנים אלה, האם זה אומר שהם טרנסג'נדרים?
אף אחד מהסימנים האלה לבד לא מעיד על זה שהילדה או הילד שלכם הינם טרנסג׳נדר או מגווני מגדר. כל מקרה לגופו. מטבע הדברים, יש אינסוף אפשרויות לילדים לבטא את עצמם. לכן, האפשרות הטובה ביותר אם עולה מחשבה שילדכם עשוי להיות טרנסג'נדר, הוא לקיים שיח פתוח ובטוח ולהתייעץ עם מטפל בריאות הנפש המתמחה במגדר.
אתם לא לבד בחששות שלכם. הורים רבים במצבכם חווים חששות דומים. נתונים מכל רחבי העולם מראים שילדים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר חשופים לאובדנות ואפלייה יותר מהנורמה וחווים קשיים נפשיים יותר מילדים אחרים. הורים רבים חוששים שלילדיהם יהיה קשה יותר לחיות את החיים כטרנסג'נדר מאשר לחיות עם דיספוריה מגדרית. אבל מחקרים מראים שהגורם המשמעותי ביותר לשיפור מצבם הנפשי של ילדים טרנסג'נדרים הוא שהמשפחה תומכת בהם. תמיכה משפחתית מגנה עליהם בפני האתגרים של חיים כטרנסג'נדר. נתוני אובדנות בקרב נוער טרנסג'נדר יורד מ41% ל4% כאשר הם מקבלים תמיכה מהמשפחה.
אין דרך לנבא את העתיד. הדבר היחיד שאנחנו יודעים בביטחון הוא שהדרך הטובה ביותר להגן על הילדים האהובים שלנו היא תמיכה, תקשורת פתוחה ומערכת יחסים טובה. האהבה והתמיכה שלכם יאפשרו להם להתמודד עם האתגרים הכרוכים בחיים כילדים טרנסג׳נדרים ומגווני מגדר. אמנם העתיד של ילדכם יראה אחרת ממה שציפיתם, אך הוא עדיין מלא באפשרויות נפלאות.
להרחבה על ההשפעה של תמיכה הורית באובדנות
אתם רוצים לתמוך בילדכם, להיות שם עבורם, רק לא בטוחים איך. גם אנחנו היינו שם. גם אם אתם מבולבלים ועוד לא יודעים הכל על הנושא, הדבר החשוב ביותר לרווחה של ילדכם הוא איכות הקשר ביניכם לבינו. נשמח לחלוק איתכם את התובנות שלנו לגבי איך ניתן ליצור ולתחזק קשר כזה.
למידה – למדו כל מה שאתם יכולים על מגדר וגיוון מגדרי. אנחנו שמחות שהגעתם לכאן. זה אומר שחשוב לכם ללמוד על מגדר וגיוון מגדרי. אנחנו ממליצות לכם לקרוא ולראות סרטים וסדרות על ילדים ומבוגרים מגווני מגדר וטרנסג׳נדרים ומשפחותיהם על מנת להבין את הנושא טוב יותר. ניתן למצוא מגוון המלצות כאן.
אישוש – חשוב לאשש את זהות ילדכם. אם ילדכם שיתפו אתכם במסע המגדרי שלהם, סביר להניח שהם חשבו על זה רבות. הילדים שלכם – לא ההורים, לא רופא ילדים, לא פסיכיאטר, ובטח שלא כל מאמר שתמצא באינטרנט – הילדים שלך הם המומחים הגדולים ביותר לרגשותיהם ולחייהם. עצתנו היא – תאמינו לילדכם.
הובלה – תנו להם להוביל. לנו להורים יש נטייה לרצות לגונן על הילדים שלנו, להאט אותם כשהם ממהרים וההפך. רצוי לתת לילדה או לילד להוביל את התהליך שלו ולקבוע את הקצב בעצמם. אין דרך נכונה להיות ילד טרנסג׳נדר. ילד שמזדהה כעת כבת לא בהכרח ירצה ללבוש שמלות, וילדה שמזדהה כבן לא בהכרח תרצה לשחק כדורגל. העובדה שילד מזדהה במגדר מסוים אינה אומרת בהכרח שהוא יציג את הסטריאוטיפים של אותו מגדר. הקשבו לילדכם לגבי המשמעות של המגדר החדש שלהם עבורם.
לשון פניה ושם – לאחר שהילדים שלכם בחרו את לשון הפניה שלהם, חשוב להשתמש בה. למדו יחד כמשפחה להשתמש בלשון פנייה ושם המועדפים עליהם ותאמו איתם ציפיות שגם אם זה יקח זמן ושאתם תתבלבלו, אתם תעשו את כל המאמצים להצליח בכך. לא לכבד את לשון הפנייה ואת השם הנבחר, הוא כמו להכחיש את קיומם וזהותם כאדם. אם טעיתם, זה הזמן להתנצל. ייתכן שהשתמשתם בשם הישן בטעות, אך חשוב להשתדל לא להשתמש בשם הישן רק בגלל שאתם מעדיפים אותו או לא מסכימים עם זהותו החדשה של הילד. פעולה זו מהווה פגיעה בילד ובקשר ביניכם.
פניה אבינארית – חשוב לשאול ילדים המזדהים כאבינאריים מה לשון הפניה שלהם או לשים לב איך הם פונים לעצמם. חלק מהילדים יעדיפו לשון פניה נקבה, חלק לשון פניה זכר ויש שיעדיפו לשון פניה מעורבת (כלומר פניה פעם כזכר ופעם כנקבה למשל "היא התלבש מאוד יפה") או בלשון רבים (למשל "בואו לאכול" למרות שמדובר בילד יחיד). במידה וקשה לכם לפנות בלשון פניה מסוים, ניתן להימנע מפניה ממוגדרת, כלומר להשתמש בפעלים סבילים או לא לדבר בלשון את או אתה. במקום להגיד ״בוא לאכול״ ניתן להגיד ״האוכל מוכן", במקום ״מה את חושבת?״ ניתן להגיד ״יש מחשבות?״
אפשרו לילדים שלכם ללכת בקצב שלהם – כדאי שילדכם יקבעו את קצב התקדמות בתהליך ההתאמה המגדרית ועם מי הם רוצים לחלוק את זהותם המגדרית. מורים, חברים וסבים לא צריכים לדעת עד שילדכם מוכנים לספר להם. גם לגבי טיפול רפואי, מומלץ לתת לילדים לקבוע את הקצב המתאים. מצד אחד , אין להניח שהבקשה לטיפול רפואי תגיע מהם. מצד שני, לא מומלץ למנוע טיפול רפואי ממי שמוכנים, בשלים ורוצים בו. ליווי על ידי מטפל בריאות הנפש המתמחה בגיוון מגדרי יסייע לילדכם לקבוע את הקצב הנכון עבורם.
עם תמיכה ואישוש, ילדים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר יכולים לחיות חיים מאושרים ומלאים. התרומה הכי חשובה שלך כהורה היא תמיכה, אישוש וחיזוק הקשר ביניכם.
במרכז המידע תקבלו מידע שימושי כגון: איך מספרים למשפחה וחברים? איך עושים את המעבר בבית ספר? מהן אפשרויות הטיפול הרפואיות? איך משנים שם ומגדר במשרד הפנים? ועוד.
הורים רבים חווים תחושה של אובדן, פחד או ניפוץ חלומות. זה הגיוני שתזדקקו לזמן כדי לעכל את המצב החדש. הרבה הורים לילדים טרנסג'נדרים שואלים את עצמם ״איך לא ראיתי את זה קודם? מה זה אומר עליי כהורה ועל הקשר שלי עם הילד שלי?״ תחושות אלו מוכרות לנו מאוד וחלקנו גם חווינו מחשבות אלו. בסופו של דבר הצלחנו להבין שמסע חיינו אולי השתנה, אך זה לא אומר שהמסלול החדש לא יהיה טוב ומוצלח.
התמודדות מוצלחת עם הקשיים שאתם חווים בעצמכם היא אחת הדרכים לעזור לילדכם בדרכם שלהם. לכל ההורים חשוב קשר אישי ויחסים טובים עם ילדיהם, על אחת כמה וכמה כשאחד מהילדים מגוון מגדר. עצם זה שאתם קוראים שורות אלו מראה כמה ילדכם חשובים לכם וכמה אתם אוהבים אותם. אנו כאן בשבילכם להמשך הדרך.
אנו ממליצות לכם לפנות להורים אחרים שחווים דברים דומים למה שאתם עוברים ולדבר על התחושות והמחשבות שלכם. הביחד מאוד עוזר ותורם לעבד את מה שקורה אצלכם בבית. אתם יכולים גם לפנות למטפל או לקבוצת תמיכה להורים לילדים טרנסג׳נדרים מגווני מגדר. כאן תוכלו למצוא רשימת מטפלים.
היו ערניים ורגישים להשפעה של התהליך האישי שאתם עוברים על היחסים עם הילדים שלכם. התמודדות מוצלחת עם הקשיים שאתם חווים בעצמכם היא אחת הדרכים לעזור לילדכם.
אנחנו ברית הלביאות כאן בשבילך לתמוך בתהליך.
כאן תמצאו מידע על ארגונים אחרים בקהילה מהם אפשר לקבל תמיכה.
במרכז המידע תקבלו תשובות לשאלות כגון איך מספרים למשפחה וחברים? איך עושים את המעבר בבית ספר? מהן אפשרויות הטיפול הרפואיות? איך משנים שם ומגדר במשרד הפנים? ועוד.
