החלטה על יציאה מהארון בפני משפחה וחברים יכולה להיות מאתגרת. אנחנו לא יודעות איך הצד השני יקבל את השינוי והאם הנושא יגרום לפגיעה ביחסים שלנו איתם. קיים גם חשש שחוסר קבלה מצד הסביבה יפגע בילדים שלנו.
לרוב החשש שלנו גדול יותר מהמציאות. למרות שלא כולם מסוגלים להכיל את השינוי בהתחלה, הניסיון שלנו מסמן ברוב המקרים הפתעה לטובה מהתגובה של המשפחה והחברים שתומכים מעל ומעבר למצופה.
כמו בכל נושא חדש, הגיוני שיש הרבה שאלות. כדאי לחשוב מראש במה להתמקד ולהתכונן לשיחה. אפשר למצוא הרבה תשובות לשאלות נפוצות כאן. חשוב לזכור, כהורים יש לנו אחריות ויכולת להגן על ילדינו מפני שאלות פולשניות או הערות פוגעות בכך שנבקש שהשאלות יופנו אלינו ולא אל הילדה.
מה הדרך הנכונה והטובה לצאת בפני משפחה וחברים?
יש מגוון דרכים. חשוב לבחור את הדרך המתאימה ביותר למשפחה והסביבה שלכן:
- לספר בשלבים – קודם לסביבה הקרובה יותר ואחר כך לסביבה המשנית.
- ״החשיפה הגדולה״ – לאסוף את כולם באירוע מאוחד, לשתף ולהזמין לשאול שאלות.
- מפגשים אחד על אחד
- סרטון יצירתי או הודעה כללית להפצה במדיות השונות (פייסבוק/ וואטסאפ…)
את המפגשים אפשר לעשות עם או בלי נוכחות הילד בהתאם לרצון הילד וגילו.
כדאי לדבר עם עוד משפחות שכבר עברו זאת וללמוד מהניסיון שלהם וכך למצוא את הדרך המתאימה ביותר עבורכם.
נושאים שכדאי לגעת בהם כשיוצאים מהארון
הסבר על המושגים הרלוונטים. מהר מאד אנחנו מוצאות את עצמנו מחנכות את הסביבה שלא תמיד יש להם ידע על הקהילה הטרנסג'נדרית, על המשמעות של מעבר מגדרי ועל המסע.
הסבר על הקושי של הילד והסיבה שמעבר מגדרי זה הצעד הנכון.
הסבר שאנחנו אוהבות את הילד שלנו ותומכות בו בתהליך המגדרי ובקשה שהסביבה תתמוך גם.
לספר על השם החדש ו/או לשון הפניה החדשה ולהסביר שזה בסדר אם יקח זמן עד שיתרגלו אבל חשוב שיכבדו את הילד ואותנו.
מומלץ להסביר את ההבדל בין זהות מגדרית לזהות מינית. חשוב להדגיש את העובדה שזהות מגדרית (שונה מזהות / נטייה מינית) יכולה לבוא לידי ביטוי בגיל מאד צעיר (2-3 שנים). מכיוון שזהות מגדרית היא חוויה אישית ביננו לבין עצמנו, אין לה קשר ליחסים מול מישהו אחר. לכן היא אינה תלויה בגיל הבגרות, התפתחות פיזית או סטטוס חברתי.
למידע נוסף ולדוגמאות של מכתבים ניתן לפנות ולהצטרף לברית הלביאות
