גיוון מגדרי קיים מאז ומעולם. אנשים טרנסים מופיעים בספרות, באומנות, בשירה ובתיעודים היסטוריים. עד לא מזמן גיוון מגדרי נחשב לטאבו (איסור) בתרבות שלנו ולכן אנשים טרנסים ומגווני מגדר לא הביעו את הזהות המגדרית שלהם בציבור או נדחקו לשולי החברה. לא מדובר בתופעה חדשה או טרנד.
ההערכה היא שאנשים טרנסים מהווים בין 0.6% ל 3%- מהאוכלוסייה.*1*

למה נראה שיש יותר טרנסים?

ילדים גדלים היום בחברה עם הרבה יותר מודעות לגיוון מגדרי מה שמאפשר להם לחקור את הזהות המגדרית שלהם. העובדה שיש מידע נגיש יותר על גיוון מגדרי, דמויות טרנסיות ידועות, ומגוון מענים בטוחים ונגישים למי שמבקש לבצע מעבר מגדרי מאפשר לילדים ולנוער לחקור את התחושות הפנימיות שלהם. 

בחינת זהות מגדרית היא חלק נורמלי בהתפתחות ילדים. לא כל מי שבוחן את הזהות המגדרית שלו הוא טרנס. חשוב לזכור, החיים כאדם טרנס בחברה שלנו הם מאתגרים.
להלן תרשים של אנשים שמאליים כאחוז מהאוכלוסייה מ 1900 ועד 1976 . 

שימו לב לאחוזי הגידול. האם גם הם תוצאה של הדבקה חברתית, טרנד, מגפה או טרלול פרוגרסיבי? או שפשוט הבינו שצריך להפסיק להכריח ילדים שמאליים לכתוב עם יד ימין? 

*מקורות: 

*1* The Williams Institute. How Many Adults and Youth Identify as Transgender in the United States (June 2022),
Brown, A. (2022). About 5% of young adults in the U.S. say their gender is different from their sex assigned at birth.

:

גישה מאששת מגדר מאפשרת לילד לגלות את המרחב הנוח לו על הקשת מגדרית ולגבש את הזהות שלו. הניסיון של הילד להתאים את עצמו למה שמצופה ממנו עלול לייצר אצל ילדים מסוימים מצוקה מאוד גדולה. הגישה המאששת אינה דוגלת ב״קבלה מיידית ובלתי מסויגת״ אלא יצירת שיח קשוב בין ילדים להוריהם ואנשי מקצוע על מנת להבין האם מעבר מגדרי זה הצעד הנכון והאם הוא ייטיב עם הילד. הגישה המאששת היא גישה הדרגתית, איטית, זהירה ומקיפה שמטרתה לימוד יסודי של הצרכים הרגשיים של הילד. *2*

מקורות:

Keo-Meier C and Ehrensaft D (2018) The gender affirmative model: An interdisciplinary approach to supporting transgender and gender expansive children.

לא מבצעים ניתוחים בילדים.
טיפולי התאמה מגדרית למתבגרים ומבוגרים מבוססים על הנחיות של כל האיגודים הרפואיים הרלוונטיים.

* 3* ארגונים בארצות הברית כגון:

American Medical Association, American Academy of Pediatrics, American
Psychological Association

וארגונים גלובליים כגון:

The Endocrine Society, The Pediatric Endocrine Society, The Society for ,Adolescent Health and Medicine, The World Medical Association
The World Health organization

טיפול רפואי להתאמה מגדרית (בלוקרים או הורמונים) ניתן אך ורק בהחלטה משותפת של אנדוקרינולוג ואיש מקצוע בריאות הנפש (פסיכיאטר, פסיכולוג או עובד סוציאלי) בעל ניסיון בעבודה עם נוער מגוון מגדר.

מקורות:

*3* Coleman, E. et al. (2022). Standards of Care for the Health of Transgender and Gender Diverse People, Version 8. International Journal of Transgender Health, 23(S1), S1-S260.

איך עובד תהליך ההתאמה המגדרית?

1. התייעצות ואבחון עם רופא ילדים ופסיכיאטר/ פסיכולוג.
2. התהליך הראשוני הוא מעבר חברתי, שמשמעותו התאמה מגדרית חברתית הכוללת שינוי שם ולשון פניה, לבוש, ושימוש במתקנים מגדריים התואמים לזהותו המגדרית. שלב זה הפיך לגמרי.
3. בשלב יותר מתקדם בתהליך כאשר הדיספוריה המגדרית נמשכת, יש מתבגרים אשר יקבלו בלוקרים – טיפול בחסמי הורמונים. השפעת הבלוקרים הפיכה לחלוטין. בלוקרים נכנסו לשימוש לטיפול בהתפתחות מינית מוקדמת בשנות ה 80 והוכחו כבטוחים.
4. מגיל ההתבגרות, עם אישור פסיכיאטרי על דיספוריה מגדרית ואישור של שני ההורים, יכול המתבגר להתחיל לקבל הורמונים חוצי מגדר (אסטרוגן/ טסטוסטרון) ליצירת מאפיינים גופניים בהתאם למגדר הרצוי.
5 . רק מעל גיל 18 ניתן להגיש בקשה לניתוח התאמה מגדרית. האישור ניתן לאחר אבחון מעמיק האורך שנה והמתנה ממושכת לאחר קבלת אישור.

חשוב לזכור – תהליך התאמה מגדרית זו חוויה סובייקטיבית. לכל אדם טרנס
יש צרכים שונים ליצירת תחושת נוחות והתאמה.

מחקר שנעשה בקרב 11,914 בני נוער טרנס ואבינרי בגילאי 13-20 מצא שמי שמקבלים הורמונים סובלים פחות מדיכאון, אובדנות וניסיונות התאבדות בהשוואה לבני נוער טרנס שרוצים הורמונים ולא מקבלים. *4* מחקר בקרב 20,619 אנשים
טרנסים בגילאי 18-36 מצא שמי שקיבלו בלוקרים כשהיו בני נוער חווים פחות אובדנות. *5* מחקר אורך חדש בקרב 315 בני נוער על הקשת הטרנסית מצא ששימוש בהורמונים חוצי מגדר הפחית משמעותית חרדה ודיכאון והגביר שביעות רצון מהגוף ומהחיים. *6* 

המחקרים מראים שטיפול מאשש מגדר (מעבר חברתי, בלוקרים, הורמונים) שניתן בזמן ובשלב המתאים עשוי לשפר משמעותית את מצבו הנפשי של הילד, להפחית מחשבות אובדניות ולמנוע ניסיונות התאבדות.

*מקורות:

*4* Green, A. E., DeChants, J. P., Price, M. N., & Davis, C. K. (2022). Association of gender-affirming hormone therapy with depression, thoughts of suicide, and attempted suicide among transgender and nonbinary youth. Journal of Adolescent Health, 70(4), 643-649.
*5* Turban, J. L. et al. (2020). Pubertal suppression for transgender youth and risk of suicidal ideation. Pediatrics, 145(2). 
*6* Chen, D. et al. (2023). Psychosocial Functioning in Transgender Youth after 2 Years of Hormones. New England Journal of Medicine, 388(3), 240-250.

להיות ילד או נער טרנס זה לא אומר שיהיה יותר קל או כיף בבית ספר. ההיפך.
זה אומר להיות חשוף לבריונות ואלימות.

מקורות:

. רוגל, א', ופזמוני-לוי, א' ( 2023 ). מחקר אקלים בית ספרי: חוויות של תלמידות ותלמידים על הקשת הטרנסית בישראל. תל-אביב: מכון מגנוס הירשפלד. מדגם טרנס = 490 תלמידים על הקשת הטרנס גילאי 12-19 . נתונים על מדגם כללי לקוחים מסקר ניטור אלימות שערכה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך(ראמ"ה, 2017)

ילדים על הקשת הטרנסית חווים קשיים רבים בגלל טרנספוביה, חוסר אמפתיה והעדר תמיכה. נתונים על בריאות הנפש בקהילה הטרנסית מעידים על אתגרים  רבים ושיעורי ניסיון התאבדות גבוהים. *8* מחקר של כ- 500 בני נוער על הרצף הטרנסי מצא כי כמחצית נעדרו משיעורים ושליש נעדרו מימי לימוד זאת בשל תחושת חוסר ביטחון בבית הספר. לנגישות למשאבים תומכים יש השפעה מכרעת על האקלים החינוכי של תלמידות ותלמידים על הרצף הטרנסי.

הורים וארגוני הקהילה פועלים ללא הרף על מנת לשפר את איכות חייהם של ילדים על הקשת הטרנסית. אנחנו ההורים החווים את מצוקתם וסבלם של הילדים שלנו, עושים הכול כדי לעזור להם ולתמוך בהם על בסיס הממצאים המדעיים המעודכנים ביותר.

מקורות:

*8* גולדין, ס. (2020). מאפיינים וצרכים של קהילת הטרנס* בישראל בדגש על נושאי בריאות ורווחה: דוח סיכום מחקר סקר ארצי. תל אביב: מרפאת לוינסקי, לשכת הבריאות המחוזית ת״א.

גם בלי שוני גנטי, יש שוני הורמונלי ניכר. יש גברים ונשים עם רמות טסטוסטרון גבוהות או רמות אסטרוגן גבוהות. כמו כן, רמת ההורמונים משתנה לאורך תהליכי החיים כמו הריון, זקנה וכד׳.

9 . רוגל, א', ופזמוני-לוי, א'  (2023). מחקר אקלים בית ספרי: חוויות של תלמידות ותלמידים על הקשת הטרנסית בישראל. תל-אביב: מכון מגנוס הירשפלד.

עיקר טענה זאת מבוסס על נתון מוטעה ומוטה של לכאורה 75% חרטה בקרב טרנסים המבוססות על המחקר הבא: 10
המחקר עקב אחרי קבוצת ילדים שהגיעו לקליניקה למגדר מאובחנים ב״הפרעת זהות מגדרית.״ האבחון, שכבר לא בשימוש, אומר שהילדים לא עומדים בציפיות המגדריות אבל לא אומר שהם טרנסים. חלקם הגיעו לאחר שכבר עשו מעבר מגדרי חברתי וחלקם לא. לאחר כמה שנים, מצאו ש 37% חיים במגדר שונה ממה שסומנו בלידה ו 63% חיים במגדר שסומנו בלידה. מתוך הילדים שכבר עשו מעבר מגדרי בתחילת המחקר, 100% נשארו במגדר שעברו אליו. מהבחינה הזאת המחקר מצא 0% דיטרנזישן. כמו כן, המחקר לא מדד חרטה ולכן אי אפשר להסיק ממנו מסקנות על חרטה. המחקר הזה מצוטט בצורה לא נכונה.

לעומת זאת, סקר מקיף שנערך בקרב 27,700 אנשים טרנסים אמריקאים מצא שאחוז אנשים שחוזרים למגדר שיוחס להם בלידה )דיטרנזישן( בגלל שהם הבינו שמעבר מגדרי לא נכון להם עומד על 0.4%. *11*

סקר מקיף של מנתחים הראה רק 0.3% חרטה אחרי ניתוח תחתון. *12* אחוז זה נמוך פי הרבה מאחוזי חרטה על ניתוחים אחרים כגון החלפת ברך ( 30% ). *13* 

מחקר חדש בקרב 317 ילדים שעשו מעבר חברתי מצא שרק 2.5% חזרו למגדר שיוחס להם בלידה, והם עשו זאת לפני גיל 10 . 0% ממי שהתחילו הורמונים חוצי מגדר הפסיקו את התהליך. *14*

מחקרים אלו מראים שאחוזי הדיטרנזישן וחרטה נמוכים מאוד ולא מצדיקים מניעת טיפול. כמו כן, הרבה אנשים טרנסים שעשו דיטרנזישן מדווחים שהמעבר המגדרי הווה תקופת ניסיון חשובה שעזרה להם להתמקם בזהותם והם אינם מתחרטים על ההזדמנות לעשות חקר מגדרי. *15*

לעומת זאת, ניסיון ומחקרים רבים מראים שמניעת גישה להליכי מעבר מגדרי ו/או מתן טיפולי המרה מגבירים מצוקה נפשית ואובדנות. 16 למניעת מעבר מגדרי יש מחיר כבד.

מקורות:

10. Steensma, T. D. et al. (2011). Desisting and persisting gender dysphoria after childhood: a qualitative follow-up study. Clin Child Psychol Psychiatry, 16(4), 499-516.
Steensma, T. D. et al. (2013). Factors Associated With Desistence and Persistence of Childhood Gender Dysphoria: A Quantitative Follow-Up Study. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 52(6), 582-590.

11. James, S. E. et al. (2016). The Report of the 2015 U.S. Transgender Survey. Washington, DC: National Center for Transgender Equality. 

12. Danker, S. et al. (2018). Abstract: A Survey Study of Surgeons’ Experience with Regret and/or Reversal of Gender- Confirmation Surgeries. Plastic and Reconstructive Surgery Global Open, 6(9 Suppl), 189-189. 

13. Cassidy, R. S. et al. (2023). Decision regret after primary hip and knee replacement surgery. Journal of Orthopaedic Science, 28(1), 167-172.

14. Olson, K. R., Durwood, L., Horton, R., Gallagher, N. M., & Devor, A. (2022). Gender Identity 5 Years After Social Transition. Pediatrics

15. Turban, J. L., & Keuroghlian, A. S. (2018). Dynamic gender presentations: understanding transition and “de-transition” among transgender youth. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 57(7).

16. Turban, J. L., King, D., Kobe, J., Reisner, S. L., & Keuroghlian, A. S. (2022). Access to gender-affirming hormones during adolescence and mental health outcomes among transgender adults. PLOS One, 17(1).